אני רואה בחינוך סביבתי חוץ כיתתית חשיבות רבה. יש לאפשר לילדים צעירים, שגדלים במרחב עירוני, התנסות קבועה במרחבים טבעיים מגיל צעיר. ישנם חוקרים הטוענים, שהיעדר חינוך סביבתי בסביבה טבעית בחמש השנים הראשונות מונע התנהגות של כבוד ודאגה לסביבה בעתיד (Wilson2003).
Wilson טוענת, שיש להתחיל בחינוך סביבתי חוץ כיתתי בגילאים המוקדמים, מפני שילדים קטנים לומדים על הסביבה, כאשר הם פועלים ונמצאים באינטראקציה איתה. מילדים צעירים רבים, נמנעת האפשרות וההזדמנות להתנסות בסביבה טבעית. יותר מ90% של כל האזרחים האמריקאים חיים בסביבה עירונית ובממוצע רובם נמצאים מ95% מהזמן בחללים סגורים. תוכניות הלימוד מכוונות לרוב לכיתות ולא לחוץ, כתוצאה מכך הרבה ילדים לא מפתחים התנהגות חיובית ותחושות חיוביות לסביבה טבעית או רמה סבירה ובריאה לקראת אוריינות סביבתית.
בישראל קיימת חשיבות לחצר הגן כחלק מהפעילות היום יומית בגן הילדים. חצר זה מהווה הזדמנות ללמידה סביבתית חוויתית, משמעותית וחשובה לילדים שיהיו אורייני סביבה. על מנת שנוכל לשמור על עולם שניתן לחיות בו לדורת הבאים, יש בתפקיד הגננת ואנשי החינוך משימה מאתגרת. אהבה, ידע והבנה לעולם סביבנו מהווים תשתית חיונית לחינוך סביבתי בגיל הרך.
ברברה אנדרס
מדריכה ארצית לחינוך סביבתי, משרד החינוך
בריאים ומאושרים.
ילדות טבעית מבית בוצק 